קואצ'ינג (אימון אישי) והנהגה, מושגים שונים אכן, אך בכוונה חיברתי אותם, שכן מטרת שניהם לגרום לשינוי התנהגות אצל אדם אחר.
קואצ'ינג עסקי "סטנדרטי"
בתור התחלה בואו ונבחין בין שני סוגי קואצ'ינג עיקריים, ישנו קואצ'ינג המוכר היום בעסקים והוא קואצ'ינג שמטרתו להוביל את המתאמן להשגים ומקומות גבוהים יותר, אולם כל זה לפי הבנתו של המאמן, המאמן מנסה לשים את עצמו במקומו של המתאמן, ומנסה להוביל אותו למקומות טובים יותר כפי מה שהוא מבין.
קואצ'ינג עם חמלה
אולם יש סוג קואצ'ינג אחר, שבו מטרת המאמן להוביל את המתאמן למקומות טובים יותר למתאמן עצמו, מה באמת המתאמן רוצה להיות, לאן הוא באמת רוצה להגיע. ועל סוג זה נדבר כאן ובהמשך.
איך גורמים לשינוי
אתם יכולים לקרוא בעצמכם את המקורות בהמשך, אבל סיכום הדברים שנמצאו הוא שרמת ההצלחה שלנו בלגרום שינוי בחיים של האדם שהגיע אלינו, תלויה לאיזו סוג ועוצמה של רגשות אנו מובילים אותו. אני מדבר על שינוי יציב, שנגרם עקב לחץ זמני.
ישנם סוגי רגשות שלילים (NEA) כמו לחץ, חרדה, פסימיות, נקודות חולשה (של המתאמן) ועוד, שבהקשר של הקואצ'ינג נגרמים כשהמתאמן מרגיש שמנסים לשכנע אותו לעשות משהו, שהוא צריך לעשות משהו, שמצפים ממנו לעבוד אחרת, להתנהג אחרת, שמישהו בוחן אותו. כל הדברים שבעצם אנו עושים כשאנו מנסים לגרום לשינוי. כשהאדם נמצא במצב הזה, הוא נכנס למצב של הגנה, הוא נועל את התקשורת החברתית שלו, את החזון, את המוטיבציה הפנימית, את הפתיחות, את קבלת הרעיונות החדשים. כל הדברים הטובים שאנחנו דווקא כן רוצים, נעלמים. יוצא אם כן שרוב הפעולות שלנו לגרימת שינוי דווקא גורמות לתוצאות שליליות.
לעומת זאת יש את סוגי הרגשות החיוביים (PEA). רגשות אלו הם תקווה (אישית של המתאמן), חלומות, אפשרויות, נקודות חוזק (של האדם) ואופטימיות. במצב זה האדם יותר פתוח, יותר מאמין בעצמו, רוצה להגיע ליעדים ומטרות נעלים יותר. לכאן אנו רוצים להוביל את המתאמן, לגרום לו לפתיחות לרעיונות חדשים, לגרום לו להיות מסונכרן עם המאמן (תקשורת חברתית), לגרום לו להאמין בעצמו כדי שיסכים וירצה להשתנות.
אולם יש להדגיש, שגם אם נצליח להביא אותו למצב של רגשות חיוביים עדיין זה לא יגרום לו לקום ולפעול, אנו עדיין צריכים ליצור אצלו את הפער וליצור מצב של לחץ שיגרום לו לפעול כך שהפער יצטמצם והלחץ יעלם, כמו שפרויד הסביר, שהאדם מונע על ידי הפחתת לחצים, אבל כאמור המטרה החשובה והקשה היא למשוך אותו למצב של הרגשות החיוביים. מחקרים בדקו שהיחסים היעילים ביותר בין שני המצבים כללו יח
ס של 3 ל 1 במידת ה PEA לעומת ה NEA, וזה היחס שאנו צריכים לדאוג לו במהלך הסשן.
הדבר נכון גם בקשר לתחומים אחרים בחיינו, רק ביחסים שונים מעט. קח למשל את חיי הנישואין שלך, שם אתה צריך לדאוג לפחות ליחס של 5 ל 1. זה אומר שאם עשית לאישתך איזה פרצוף לא נעים או שהערת לה משהו, אתה צריך לפחות 5 פעמים לחבק אותה כדי לאזן את המצב…
בכתבות הבאות נמשיך בתיאוריה ופרקטיקה בקשר לקואצ'ינג וחמלה.
The post קואצ'ינג עם חמלה appeared first on רגשות ואינטלגנציה.