ניהול זמן פרודקטיבי ובעל משמעות היא מיומנות יקרה, אמנם אם לא נצליח להשאיר מקום ריק ביומן, אנו עלולים לגלות שעודף היעילות משפיע ישירות בצורה שלילית על האושר והרווחה שלנו.
המערכות שבהם אנו חיים מתגמלות בצורה חיובית שקדנות ללא הרף, והחברה שלנו מעריכה אנשים שעובדים קשה, עומדים במטרות ובונים קורות חיים מרשימים. עם התפתחות הסמרטפונים אנו מסוגלים להשלים ולסיים אפילו עוד יותר דברים מבעבר. אמנם עם זאת הגבול בין העבודה לחיים הפרטיים טושטש, והזמן עם המשפחה וחברים מעורב עם העבודה, אימיליים והודעות ממשיכים להגיע גם בזמן הפרטי וחויית המשפחה אובדת לה. כשנוסעים לעבודה, במקום להסתכל דרך החלון ולחוות קצת נוף, עצים, או סתם לחשוב על החיים, מסתכלים על הטלפון ושוקעים בלחצי העבודה.
ולמה אנו מסכימים לכך? כי משחק עם הילד או שיחה עם האישה נקרא בחברה "בזבוז זמן". קריאת ספר מעניין ומחשבות על החיים גובלים ב"בטלנות".
כל רגע בחיים חייב להיות "מלא". אמנם גם אני מסכים עם זה, אך מהי המהות של ה"מלא"?
ה"מלא" שאותו החברה מעודדת לא משאיר לנו זמן פשוט "להיות", להיות נוכח עם עצמך ולא עם החברים בטלפון. לחוות את המציאות ולא את מסך המגע בטלפון.
יצירתיות? מהיכן? צריך להיות אדם "משועמם" כדי לחשוב על דברים יצירתיים, ובימינו אין זמן להשתעמם אף פעם.
תחושת החיים שלנו מגיע דרך החוויות שלנו במציאות, ואם הם אינן קיימות, ממילא תחושת החיים שלנו ריקנית ורדודה. אנו יודעים כל כך הרבה אך עדיין לא יודעים מי אנחנו. מתי פעם אחרונה נפגשת עם עצמך? אתה יודע מי אתה בכלל? את מכירה את עצמך?
כדי להרגיש טוב יותר עם עצמנו אנו צריכים להסכים פשוט "להיות" ולא "לעשות".
כדי "להיות" אנו צריכים לחוות את הרגע, את הסביבה, את עצמנו. מה המחשבות שעולות לנו בראש, מה השאיפות שלנו, מה אנחנו רוצים בחיים? אם עכשיו היית נמצא דקה לפני המוות, על מה היית מצטער שלא עשית? שלא סגרת עוד עיסקה? שלא עמדת בעוד לוח זמנים? או שלא השארת זמן לשחק את הילדים ולהכיר אותם באמת?
The post לעשות פחות ולהיות יותר appeared first on רגשות ואינטלגנציה.