העולם בימינו הוא אנכי, אין ספק בכך, וגם מי שיטען שכך הוא טבע האדם, חייב להסכים שאותו טבע האדם היה שונה בעבר.
פעם מישהו עורר את תשומת ליבי לכך שאפילו החטיפים נהיו אנכיים יותר. השמות של פעם היו בייגלך, רוגלך, ואילו השמות המודרניים הם כיפלי, ביסלי…
יהיה המצב אשר יהיה, עדיין מוטל עלינו לעודד אמפטיה אצל ילדינו. גם אם המניעים הם אכן טהורים לשם אהבת הזולת, ובין אם המניעים הם בעצמם אנכיים, שהם להעניק לילד כלים רגשיים שיעזרו לו להיות ילד טוב יותר כעת, פחות הצקות, פחות רמאות, פחות חרדות ולחצים, וגם יעזרו לו בעתיד להיות אדם מוצלח יותר, שידע להתמודד טוב עם קשיים רגשיים וכל שאר הדברים הטובים שאמפטיה נותנת לאדם עצמו.
כבר כתבתי בעבר על חשיבות פיתוח אוצר המילים של רגשות, ואיך זה עוזר להם לזהות מצב לא נעים אצל הזולת. 
ספר חדש על לימוד אמפטיה לילדים מציע שבעה דברים לפתח יכולת זאת.
1. תעזרו להם לבנות זהות עצמית מוסרית.
תעודדו אותם על כל עזרה לזולת, וכמו טבעו של כל עידוד הדבר יגרום להמשיך בדרך זו, ועם הזמן עם יתייגו את עצמם כילדים ש"עוזרים אחרים", וממילא יטו לעזור יותר ולהיות נחמדים ומבינים.
2. תיקון פעולות לא מתחשבות
אם הילד עשה דבר לא נחמד לאחרים, תעזור לו לראות את הנושא מנקודת מבטו של השני. זה לא קל כמובן, אבל זה עוזר בכל התחומים. קודם כל תביאו לתשומת ליבם שהייתה כאן התנהגות לא איכפתית. שנית, תעריכו ביחד איך ההתנהגות הזאת השפיעה על אחרים. שלישית, תנסו לתקן את המצב. תביאו אכזבה אך גם ציפיה להתנהגות איכפתית בעתיד. כמובן שכל זה יעבוד רק לאחר שהילד כבר התחיל לקבל עידודים ונעים לו להתנהג כך, וממילא חוסר הנעימות תגרום לו לרצות להתנהג בצורה טובה יותר בעתיד.
3. עידוד אמפטיה דרך סיפורים
כמו תמיד, סיפורים ומשחקי תפקידים הם כלי נהדר ללמד ילדים. זה כיף להם, הם לא מתנגדים לתהליך הלמידה, אך יש לזכור שצריך לשלב את זה עם שאר הדברים, סיפורים לבד ישארו תמיד בעולם הסיפורים ולא בעולם המעשה.
4. תתמכו בחינוך לאמפטיה במסגרות החינוך
תציעו לבית הספר דרכים ללימוד אמפטיה, כמו לוח נחמדות כדי לציין פעולות נחמדות של ילדים, לימוד ישיר בכיתה, דפי פעילות וכו'.
5. תבדקו את עצמכם
האם אנו מתנהגים בהתאם למה שאנו מצפים מהילד? האם אנו נותנים לו דוגמה אישית טובה? ממחישים לו את הערכים שאנו רוצים ללמד אותו?
6. תפחיתו זמן ברשתות חברתיות
חלק מתהליך פיתוח האמפטיה הוא בע צם הקשר בין בני אדם, קשר זה נבנה על ידי ראיית פניהם של בני אדם, ולא "face book". הרגשות, הרצונות, טון הדיבור, שפת הגוף, כל זה נאבד כשאנו עסוקים בלדבר עם אנשים דרך המחשב.
7. תעזרו להם למצוא את הגיבור הפנימי שבהם
יהיה זמנים שהילד יצטרך להתמודד עם מצבים שנוגדים את מה שהוא למד בבית. לפעמים זה דורש גבורה, אם הוא רואה שמציקים למישהו, אם רואה שילדים צוחקים על ילד אחר, מעליבים אותו וכו'. לפעמים דווקא תחושת הגיבור שבילד, היא זו שתעזור לו לעמוד נגד העולם. כל ילד נולד עם רגש טבעי של מרידה, זה חלק מטבע האדם, ויש לו גם מטרה טובה. אלו בדיוק הזמנים שהילד יצטרך את היכולת הזאת לא להיגרר אחר הכלל.
The post שבעה דרכים לטפח אמפטיה אצל ילדים appeared first on רגשות ואינטלגנציה.